- בוז
- בּוּז(b. h., √בז v. בזז 1) to tread upon, whence despise. Aboth IV, 3 אל תהי בָז despise not 2) to divide; v. בִּזְבֵּז.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
בוז
Look at other dictionaries:
בוז'ולה — n. חבל ארץ במזרח מרכז צרפת; סוג יין אדום צרפתי מחבל בוז ולה (שבצרפת) … אוצר עברית
בוז — זלזול, גידוף, לעג, לגלוג, קלס, גיחוך, השפלה, ביזוי, ביזיון, חרפ … אוצר עברית
קריאת בוז — צירוף של מילים ו/או קולות המבטאים תחושת בוז עמוקה {{}} … אוצר עברית
הבעת בוז — ביזוי, זלזול, השפלה {{}} … אוצר עברית
הפגנת בוז — ביזוי, לגלוג, השפלה {{}} … אוצר עברית
יין בוז'ולה — סוג של יין צרפתי {{}} … אוצר עברית
מביע בוז — לגלגני, לעגני, מבזה … אוצר עברית
מלא בוז — עוין, מזלזל, מלגלג … אוצר עברית
צעקת בוז — קריאת גנאי … אוצר עברית
שופע בוז — לעגני, מלא שאט נפש, לגלגני, זלזלני … אוצר עברית
שפך עליו קיתון של בוז — חירף, גידף, ביזה, העליב, לגלג, לעג {{}} … אוצר עברית
